על מיזם "מגן חיים"



"מגן חיים" - הסוגיה

לאחר תקופה קצרה של ראיונות בקרב גורמים שונים בציבור הישראלי לאיתור מיזם ראשון לפעולה, עולה תחום מיגור הזיהומים בבתי חולים כנושא המתאים לפעילות. על פי דוח מבקר המדינה מ-2013, בישראל נפטרים מדי שנה בין 4,000-6,000 אנשים מזיהומים בביה"ח – כמעט פי 10 מאשר בתאונות דרכים, חללי צה"ל ונפגעי אלימות גם יחד! כ-40,000 מהמאושפזים במרכזים הרפואיים (7%-10%) רוכשים זיהום בעת שהותם בו. 

למצער, בשנים האחרונות קיימת עלייה בכמות, בחומרת ובעמידות הזיהומים, כך שהבעיה רק הולכת ומחריפה. ועם זאת, לפי דוח המבקר, לא מדובר בגזרת גורל;  ניתן למנוע בין רבע לשלושה רבעים מהזיהומים הנרכשים בבתי החולים, דהיינו לחסוך כ-1,000 עד 4,500 פטירות.

ההבנה שניתן להקטין משמעותית את התופעה נסמכת על פרוייקטים שנערכו בעולם, המלמדים כי פעילות מוגברת להגברת רמת ההיגיינה מפחיתים משמעותית את הזיהומים. למשל פרויקט"Keystone" שהתקיים במחלקות טיפול נמרץ במדינת מישיגן בארה"ב בשנים 2003-2005 הראה הצלחה כבירה בהפחתת שיעור זיהומים בדם הקשורים בצנתר וריד מרכזי (CLABSI). ההתערבות בפרויקט התבססה על סטנדרטיזציה, הצמדות לפרוטוקולים ברורים, עבודת צוות והטמעת תרבות של בטיחות. בארה"ב הוקמה עמותה ייעודית הפועלת להפחתת זיהומים בבתי חולים.
 
מצב הזיהומים בבתי חולים בישראל חמור בהרבה ביחס למדינות אחרות ב-OECD. זו בעיה כואבת ובוערת, שאמנם עלתה על סדר היום הציבורי, אולם הטיפול בנושא עדיין חלקי ולא מספק. מדובר בבעיה חברתית מורכבת, כאשר הגורמים השותפים כוללים הן את הנהלות בתי החולים, הן את הצוותים הרפואיים והצוותים המנהליים העובדים בבית החולים, והן את ציבור המבקרים הבא מכל חלקי החברה הישראלית.

מעבר לבעיית התמותה, יש גם פן כלכלי הנלווה אליה, הנובע מהעלויות הגבוהות הכרוכות בטיפול בזיהומים הנרכשים.
אין ספק שהבעיה אינה מקבלת מענה הולם ופתרונה מחייב מאמץ משותף וריכוז יכולות.

מגן חיים- יעד פעילות

ביציאה לדרך הוגדר יעד שאפתני : הורדת הזיהומים הנרכשים ב- 50%. מתוך כוונה לקבוע יעד מאתגר, אך בר השגה.
 

בחירת מרכזים רפואיים

הוחלט לממש את המיזם כפיילוט, שייושם בשני מרכזים רפואיים ראשונים למשך שנתיים. שני המרכזים שנבחרו הם "שיבא" והמרכז הרפואי לגליל, מתוך כוונה להוכיח יכולת הן במרכז רפואי גדול, מגוון ומורכב, והן במרכז רפואי פריפריאלי בינוני ודל משאבים. כמו כן, נבחרו  שני המרכזים הללו בשל יכולות המנהיגות של מנהלי המרכזים הרפואיים - פרופ' קרייס וד"ר ברהום, והנכונות שלהם לשים את הנושא בראש סדרי העדיפויות ולרתום את כלל המרכז לתהליך. היבט חשוב נוסף הוא העובדה שהמרכזים הנ"ל והעומדים בראשם אינם נרתעים מפרסום נתוני הזיהומים לציבור הרחב.

מגן חיים- השלבים הבאים

עם סיום שלב א' של המיזם בסוף 2018, נבדק שיעור הזיהומים בשני המרכזים הרפואיים ע"י מכון גרטנר. התוצאות הראו באופן חד משמעי, כי חלה ירידה של עשרות אחוזים בשיעור הזיהומים בשני המרכזים, מה שהעיד על האפקטיביות הרבה של המיזם. הישגים נוספים שרשם המיזם היו חשיפת נתוני הזיהומים הנרכשים ברמה הארצית על ידי משרד הבריאות, העלאת המודעות הציבורית לנושא, ודרישה של מרכזים רפואים נוספים ליישום תהליך דומה אצלם. 

>> לדוח של מכון גרטנר לחצו כאן

הצלחת הפיילוט גלומה בשינוי העמוק שחל בשני מרכזים אלו, והמשך פעילותם בתחום גם לאחר סיום הפיילוט. אך הצלחתו המרכזית תהיה עם החלטה להטמעתו בכלל המרכזים הרפואיים. לצורך כך, נדרשים:

  • הנהלות ומנהיגים שלא נרתעים משיתופי פעולה, שקיפות ונכונות להתמודד גם עם בעיות החצר האחורית- כדוגמת בעיית הזיהומים
  • שותפות ומעורבות של הצוותים הפנימיים והובלה על ידם
  • יצירת מחויבות ואמון
  • אימוץ מודל מגן חיים כדרך פעולה
  • המשכיות לאחר סיום שלב הפרויקט, ואימוץ כדרך חיים ופעילות תמידית מתמשכת

ובצד כל אלו, יש חשיבות להגדרת התוכנית כתוכנית לאומית ע"י משרד הבריאות והקצאת משאבים ייעודים לשם יישומה.

מצגת סיכום שלב א' של מיזם "מגן חיים":